החלטה בתיק בש"א 183335/07

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן כנגד המבקשת ביום 11.10.07 בהיעדר הגנה.

2.         ביום 12.4.07 הגישה המבקשת כתב הגנה.

3.         בהחלטה מיום 3.5.07 ניתנה למבקשת ארכה בת 20 יום להגיש בקשת רשות להתגונן לאור היות התביעה בסדר דין מקוצר.

4.         ביום 11.10.07 נחתם פסק הדין כנגד המבקשת לאחר שבית המשפט נוכח כי ההחלטה מיום 3.5.07 נמסרה למבקשת.

5.         בבקשתה טוענת המבקשת כי ביום 9.12.07 קיבלה מכתב התראה מב"כ המשיבה, אליו צורף צילום פסיקתא בו נאמר, בין השאר, כי ביום 10.11.07 ניתן פסק דין לטובת המשיבה. עד למועד קבלת המכתב לא ידעה המבקשת על קיומו של פסק הדין.

            לאחר קבלת פסק הדין מסרה המבקשת את הטיפול בעניין לב"כ.

            מעיון בתיק בית המשפט התברר לב"כ המבקשת כי בשל פגם בהגשת טיעוניה ניתנה ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן.

            עוד התברר לב"כ המבקשת כי ביום 20.9.07 הגישה המשיבה הודעה לבית המשפט על מסירת ההחלטה מיום 3.5.07 למבקשת ביום 27.7.07, כאשר להודעה צורף אישור מסירה החתום על ידי ארוין גליס.

            ארוין גליס הינו בן 87, רשום עדיין ברשם החברות כאחד ממנהלי החברה ובעלי מניותיה, אולם הוא אינו נוטל חלק בניהולה של המבקשת מזה 10 שנים.

            מנהלה הפעיל של המבקשת, משה גליס, נסע לחו"ל ביום 23.8.07 ובשובו לא קיבל לידיו את ההחלטה מיום 3.5.07 ולא ידע על קיומה משום שארוין גליס שכח למסור לו אותה.

            לאור האמור טוענת המבקשת כי לא התעלמה מדעת מתביעת המשיבה, הגישה את טיעוניה לבית המשפט ואין ספק שהייתה פועלת על פי החלטת בית המשפט מיום 3.5.07, אם הייתה מודעת לה.

            לגופו של עניין, המבקשת סבורה כי יש לה הגנה טובה בפני התביעה.

            לטענת המבקשת, מכרה את מפעלה במשמר השרון באפריל 2006 ויש לה יסוד להניח שהמשיבה הגישה את התביעה הנדונה רק בחודש מרץ 2007, אף שהחוב לו היא טוענת הוא משנת 2005, משום שסברה שבשל מכירת המפעל לא יהיו ברשות המבקשת המסמכים והנתונים הנדרשים להוכחת הגנתה.

            המבקשת היא חברה בעלת ניסיון רב שנים בייצור אריזות גמישות.

            בתצהירה מפרטת המבקשת בהרחבה טענותיה לעניין סחורה שסופקה לה על ידי המשיבה ושהייתה פגומה בצורה כזו או אחרת באופן שגרם לכך כי לקוחות של המבקשת החזירו לה סחורה  ולמינט שייצרה נפסל ועקב כך דרשה המבקשת מאת המשיבה זיכוי כספי ושלחה למשיבה חשבוניות חיוב.

            לדידה של המבקשת, לאור הסכום בשתי חשבוניות החיוב, המבקשת שילמה למשיבה את מלוא חובה ולא נותרה יתרה לזכות המשיבה.

6.         נציג המבקשת נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון:

7.                   כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול בשתי עילות, האחת - מחובת הצדק שעה שנפל פגם בפסק הדין והשנייה - על פי שיקול דעת בית המשפט  תוך בחינת הסיבה לאי ההתגוננות וסיכויי ההצלחה.